הילד שלי עדיין לא מדבר מה עושים?

מאת דר' מיכל איכט, קלינאית תקשורת - http://www.michal-icht.ask4.co.il/

כמו בכל התחומים הקשורים להתפתחות הילד, גם לרכישת השפה קיימות "נורמות". זאת אומרת, קיים סדר רכישה צפוי של רכיבים שפתיים, כמו אוצר מילים, תחביר ודיקדוק. גם קצב הרכישה שלהם הוא ידוע. כך אפשר להעריך את היכולות השפתיות של הילד, ולקבוע האם הוא מתקדם כנדרש, "לפי הנורמה", או שמא התפתחותו מעוכבת.

לפי נורמות אלו, של רכישת השפה, אנחנו מצפים שילד יתחיל לומר את ה"מילים ראשונות" שלו סביב גיל שנה. המילים הראשונות הן קלות להפקה - קצרות יחסית, בנות הברה אחת או שתיים, מורכבות מצלילים קלים להיגוי (כמו מ, ב, פ, נ), והן גם מילים שכיחות ונפוצות בסביבתו של הילד. למשל: מים, עוד, אבא, במבה (כמובן..). פעמים רבות המילים הראשונות אינן "תקניות" בשפת המבוגרים, אלא הן מילים שהילד המציא לעצמו, והתרגל להשתמש בהן. אם השימוש באותה מילה הוא עקבי וחזרתי – הרי זו מילה לכל דבר!

אבל, מה קורה כאשר ילד מאחר ברכישת השפה? הוא כבר עבר את גיל שנה, ועדיין ממלמל מעט ואינו משתמש במילים? להלן כמה עצות טובות שכדאי לנסות וכך לעזור לילד להתחיל לדבר:

לדבר הרבה עם הילד! חשוב ביותר "להציף" אותו במילים, בצירופי מילים, ובמשפטים קצרים ופשוטים.
לחזור פעמים רבות על מילים פשוטות ומוכרות (עוד, אוטו, כדור), וגם על צלילים הקשורים למילים (למשל: "מממ.." כשאוכלים, "מיאו" כשרואים חתול, "קוקו" במשחק שבו מסתתרים ופתאום מופיעים).
לחקות צלילים שהילד אומר, אפילו באופן מקרי, ולתת להם משמעות (אם הילד אומר "מו", אומר לו "נכון, הנה פרה! הפרה גועה מוווו!").
בזמן משחק עם הילד חשוב לשבת מולו ולדבר עמו בגובה הפנים (לשבת ביחד על השטיח, או לצד שולחן נמוך). כך הילד רואה את הפנים ואת הפה שלי בזמן הדיבור.
לשיר ביחד שירים פשוטים ומשחקי-שירים ("עוגה עוגה", "ידיים למעלה על הראש").
כאשר הילד אומר מילה או חלק ממילה – לחזור עליה, ול"הרחיב" את הרעיון (אם הילד אומר "כלב", אומר לו "איזה כלב חמוד! רוצה ללטף את הכלב?").
אם הילד משתמש בתקשורת לא מילולית, למשל מצביע על חפץ אותו הוא רוצה, לתת לחפץ שם, ולחזור על השם הזה מספר פעמים (אם הוא מצביע על ספר, אומר "אה, אתה רוצה ספר? רוצה לקרוא ספר? טוב, אני מביאה את הספר").
באופן כללי – חשוב להפגין התלהבות בתקשורת, לדבר בצורה מעניינת, מגוונת, עם אינטונציה מודגשת ואפילו מוגזמת ו"תיאטרלית".

בהצלחה!